תרחישי מלחמה אפשריים לישראל: ניתוח עומק אסטרטגי
תוכן העניינים
- עימות רב-זירתי בצפון, בגדה ובעורף
- מלחמה כוללת מול איראן
- אינתיפאדה שלישית או עימות אזרחי רחב
- מתקפת סייבר כוללת
- מלחמה מול מצרים – קאמבק של חזית הדרום
- תרחיש מלחמה מול ירדן – מעבר מיציבות לעימות
- מתיחות עם טורקיה – התנגשות אזורית פוטנציאלית
- מסקנות והיערכות כוללת
1. עימות רב-זירתי – חזית הצפון, הגדה והפנים
האיום המשולב: חיזבאללה, טרור פלסטיני והתקוממות פנימית
אחד התרחישים המסוכנים ביותר הוא פתיחת מספר חזיתות במקביל – צפון (חיזבאללה), איו"ש (טרור מאורגן ועממי), והתקוממות אזרחית בערים מעורבות. מדובר במאמץ מתואם לשבש את יציבות המדינה, להעמיס על כוחות צה"ל ולהטיל אימה על האזרחים.
למרות שהצבא ביצע שינויים משמעותיים לאחר חיסול נסראלה יש חשש שממשלת הליכוד שוב תאפשר זלגה וטיפטופים לעבר שטח ישראל כפי שעשתה בעבר
מה כולל התרחיש?
- ירי רקטות וטילים מלבנון לעבר הצפון והמרכז.
- הסתננויות וחדירות של מחבלי רדואן.
- פיגועי ירי ודקירה בגדה ובתחומי הקו הירוק.
- הסתה ופרעות בערים כמו לוד, עכו, חיפה.
דרכי ההתמודדות:
- תגובה אווירית מסיבית.
- גיוס מילואים רחב.
- מעצרים מנהליים ובלימה טכנולוגית של תעמולה.
הערכת סיכון:
גבוהה – איראן פועלת לחבר בין הזירות כדי לשבש את חוסנה של ישראל מבפנים ומבחוץ.
2. מלחמה כוללת מול איראן
תרחיש אסטרטגי – מתקפה ישירה או עקיפה
איראן נותרה האיום האסטרטגי המרכזי ביותר. תרחיש מלחמה כולל יכול להתחיל מתקיפה ישראלית של אתרי גרעין, ולהתפתח למלחמה אזורית כוללת.
האפשרויות:
- תקיפת מתקני הגרעין באיספהאן, נתנז ופורדו.
- ירי טילים בליסטיים לעבר מטרות בישראל.
- הפעלת כוחות קודס, חיזבאללה ומיליציות שיעיות מעיראק ותימן.
כיווני תגובה איראנית:
- פיגועים נגד יעדים ישראלים בחו"ל.
- סגירת מיצרי הורמוז.
- מתקפות סייבר מתוחכמות על תשתיות.
מערך ההגנה:
- מערכות חץ 3, כיפת ברזל וקלע דוד.
- שיתוף פעולה אמריקאי-ישראלי בתחום הגנה אזורית.
הערכת סיכון:
בינונית-גבוהה – תתרחש רק כתוצאה מטריגר משמעותי (פצצה גרעינית או תקיפה מקדימה).
3. אינתיפאדה שלישית או עימות אזרחי רחב
תרחיש פנים-ישראלי עם פוטנציאל לאנרכיה
מתח גובר בין מגזרים, התססה דרך רשתות חברתיות וקריסת אמון ברשויות – כל אלה עשויים להוביל לאינתיפאדה נוספת או לאירועים כמו "שומר החומות" בקנה מידה רחב יותר.
ביטויים אפשריים:
- חסימות כבישים, שריפת בתי כנסת ועסקים.
- שימוש באמצעי לחימה מאולתרים.
- שיבוש פעילות ביטחונית בתחומי ישראל.
התגובה הישראלית:
- משטרה ומג"ב בגיבוי צה"ל.
- אכיפה דיגיטלית – ניטור, חסימה ומעצרים.
- שיח וחיזוק אמון עם הנהגה מקומית.
הערכת סיכון:
בינונית – אך עולה בתקופות רגישות כגון חגים או מתיחות בהר הבית.
4. מתקפת סייבר כוללת
לוחמה שקטה אך הרסנית
למרות שאין בה פיצוצים – מתקפת סייבר עלולה לשתק את המדינה. תרחיש סייבר כולל מערכה על תשתיות חשמל, מים, תחבורה, תקשורת ובנקים.
גורמים עוינים:
- איראן.
- קבוצות האקרים פרו-פלסטיניות.
- מדינות כמו סין או רוסיה בהקשרים אסטרטגיים גלובליים.
סוגי תקיפות:
- חדירה למאגרי מידע צבאיים.
- שיבוש לוויינים ומערכות התרעה.
- מתקפות כופר.
היערכות ישראלית:
- מערך הסייבר הלאומי.
- הגנת עומק במתקנים קריטיים.
- תרגול תרחישי חירום דיגיטליים.
הערכת סיכון:
גבוהה – יכול להתרחש בכל רגע, גם ללא מלחמה פיזית.
5. מלחמה מול מצרים – קאמבק של חזית הדרום?
מצרים – שותפה אסטרטגית שעלולה להתהפך
הסכם השלום בין ישראל למצרים מחזיק מעל 40 שנה, אך שינוי שלטון במצרים, קריסת כלכלה או התחזקות גורמים אסלאמיסטיים – עלולים להחזיר את הגזרה הדרומית לפעולה.
תרחישים אפשריים:
- צבא מצרים הצבת כוחות בגבול סיני בניגוד להסכמים.
- חדירת קבוצות טרור ממזרח סיני.
- תקיפת תשתיות אנרגיה ישראליות.
תגובת ישראל:
- פריסה מחודשת בדרום.
- הפעלת חיל האוויר.
- הידוק שיתוף פעולה עם צבאות המערב.
הערכת סיכון:
נמוכה – אך קיימת כתלות בפוליטיקה המצרית.
6. תרחיש מלחמה מול ירדן – מהיציבות לעימות
גבול שקט שיכול להתעורר
צבא ירדן היא שחקן חשוב ביציבות האזורית. אך תרחיש של תסיסה פנימית, הפלת בית המלוכה או התחזקות כוחות רדיקליים – עלול להוביל לעימות בגבול המזרחי.
תרחישים אפשריים:
- פיגועים בגבול ישראל-ירדן.
- תקיפת יעדים ישראלים בבקעה.
- חדירות חמושות לאזור ים המלח.
ההתמודדות:
- מאמץ מדיני לשמירה על המלך עבדאללה.
- חיזוק המודיעין בבקעה.
- פריסה מחדש של כוחות ממוגנים.
הערכת סיכון:
נמוכה-בינונית – תלויה בעיקר ביציבות הפנימית בירדן.
7. עימות אפשרי עם טורקיה – זירה מזרח-תיכונית חדשה
מירוץ ההשפעה של ארדואן באזור
צבא טורקיה בראשות רג'פ טאיפ ארדואן מנסה להחזיר לעצמה השפעה אזורית. תרחיש של חיכוך ישיר או עקיף מול ישראל – למשל בזירת עזה, סוריה או הים התיכון – אינו תיאורטי.
נקודות חיכוך:
- שיגור כוחות טורקיים לתוך עזה כ"מגיני אל-אקצא".
- עימותים בים על רקע קידוחי גז ישראליים.
- קמפיין בינ"ל נגד ישראל בפורומים מוסלמיים.
התמודדות אפשרית:
- בידוד דיפלומטי של טורקיה.
- תגבור חילות הים והאוויר.
- חיזוק הבריתות עם יוון, קפריסין ואיחוד האמירויות.
הערכת סיכון:
נמוכה אך מתגברת – בהתאם להתנהלות אזורית של טורקיה.
מסקנות והיערכות כוללת
לקחי העבר, איומי ההווה והצפי לעתיד
האתגר האמיתי של ישראל הוא לא רק בעוצמת האויב, אלא בריבוי הזירות והצורך לנהל אותן בו-זמנית. כל תרחיש – קונבנציונלי, פנימי או דיגיטלי – עלול לגרום לנזק חמור אם לא תתבצע היערכות מערכתית מקיפה.
המלצות למערכת הביטחון:
- שילוב בין כוח צבאי, כלים דיגיטליים ודיפלומטיה.
- השקעה בחוסן העורף – לא רק צבאי, אלא גם חברתי.
- חיזוק שיתופי פעולה עם מדינות המערב ומדינות המפרץ.
- עידוד חינוך ביטחוני ואזרחי בבתי ספר ובקהילה.
סיכום:
לישראל לא צפויה מנוחה – אך עם מוכנות, טכנולוגיה, ומדיניות ברורה, היא יכולה לעמוד גם בפני התרחישים המורכבים ביותר ולשמור על ביטחונה ואחדותה.
לצד האיומים החיצוניים, ישראל מתמודדת גם עם אתגר פנימי מהותי: המשבר סביב המהפכה המשפטית והעמקת חוסר האמון בין חלקים נרחבים מהציבור לבין ממשלת הליכוד. הפגיעה בתחושת האחדות, ערעור האמון בצבא ובשב״כ, וההתבטאויות החריפות של פוליטיקאים כלפי מערכת הביטחון – עלולים לשחוק את כושר ההרתעה של ישראל ולפגוע במוכנותה לעימותים. ב – 7 לאוקטובר במלחמת חרבות ברזל ממשלת הליכוד נכשלה בהגנה על המדינה ואזרחי מדינת ישראל. נכון, לאפריל 2025 ממשלת הליכוד ממשיכה לפלג את העם ולהפקיר את החטופים בעזה מצב שגורם לחוסר אמון בין חלקים גדולים בעם מול הממשלה.