הגיע הצו .. ואתם יודעים מה . הפעם כבר לא התרגשתי.. אני מודה בעבר הייתי חיל מורעל שגדל בבית ציוני מאוד. אבי שירת כלוחם ושירת במילואים עד שכבר.. וגם אני ראיתי את עצמי מזדקן עם החבר'ה והפק"ל קפה כל שנה.שירתתי ביחידה "מובחרת" וכל השנים הנהנתי כשהסתכלו עלי כציוני, ערכי, וכל שאר התארים שנקשרים לערכים שגדלתי עליהם. אבל אני חייב לומר שכבר נפתחו לי העיניים.
נכון עברתי לתל אביב כבר לפני כמה שנים אבל זה לא הפך אותי ל"תל אביבי". פשוט הבנתי שנוח לכולם שאני מרגיש טוב עם זה שאני פשוט פראייר.. המדינה הזאת זורקת על האזרחים שלה בכל מובן. חינכו אותי שכל שעל בארץ הזו קדושה והוקז עליה דם ולבסוף שולחים חיילים במדים לגרש ולהרוס את הבתים. האידאולוגיה שלי קבורה מתחת להריסות הישובים והגבעות.
אני עובד ורבע ממשכורתי הולכת למיסים עוד חצי לשכר לימודים. ובשאר משלם על הרכב שנגנב… המשטרה לא מתפקדת. החוק הוא בגדר המלצה לאוכלוסיות שלמות.(אני אפתיע אתכם שכבר הבאתי את הגנבים.. אבל כמובן שמשטרת ישראל עסוקה בדברים חשובים אחרים אז התיק נסגר) לא על המדינה הזו חלמתי ובטח לא אבותי שעלו הנה.
אני יודע שערבבתי כאן מספר נושאים אבל הכל קשור ויוצר את תחושת הפראייר המעיקה. ברור לי שהצבא לא יקרוס בלעדיי ולא מצפה שישכנעו אותי. כי אני את שלי פשוט הבנתי ושמח שלפחות התפכחתי בזמן"