הצבא האיראני, הידוע גם בשם ארטש, הוא הצבא הקונבנציונלי של איראן ואחראי על ההגנה היבשתית של המדינה. הצבא האיראני הוקם בתחילת המאה ה-20, בעקבות קריסת שושלת קג'אר והקמת שושלת פהלווי.
הצבא האיראני הוא אחד הגדולים במזרח התיכון, עם למעלה מ-350,000 אנשי שירות פעיל ומילואים. הוא מצויד במגוון רחב של כלי נשק וציוד מודרניים, לרבות טנקים, כלי רכב משוריינים, ארטילריה וכלי קרב. הצבא האיראני מובנה במספר זרועות, כולל כוחות היבשה, חיל ההגנה האווירית, כוחות הצי ופיקוד משמר הגבול.
המשימה של צבא איראן היא להגן על איראן מפני איומים חיצוניים ולשמור על ביטחון הפנים. היא מילאה תפקיד מרכזי במספר סכסוכים באזור, כולל מלחמת איראן-עיראק של שנות ה-80 ולאחרונה, בתמיכה בממשלת סוריה במלחמת האזרחים בסוריה.
הצבא האיראני נמצא בפיקודו של המנהיג העליון של איראן ופועל בתיאום הדוק עם משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), שלוחה נפרדת של הצבא עם יכולות ומשימת ייחודיות משלו. למשמרות המהפכה מוטלת המשימה להגן על המהפכה האסלאמית של המדינה ולשמור על ביטחון הפנים.
מבנה הצבא
מבנה הצבא האיראני, הידוע גם בשם ארטש, מחולק למספר ענפים עיקריים:
- כוחות היבשה: כוחות היבשה אחראים על ההגנה היבשתית של המדינה ומורכבים ממספר דיוויזיות, חטיבות וגדודים.
- חיל ההגנה האווירית: חיל ההגנה האווירית אחראי על ההגנה על המרחב האווירי של איראן ומצויד במגוון מערכות הגנה אוויריות, לרבות טילי קרקע-אוויר ומערכות מכ"ם.
- כוחות חיל הים: כוחות חיל הים אחראים על ההגנה הימית של המדינה ומפעילים מגוון כלי שיט, לרבות פריגטות, צוללות וסירות סיור.
- פיקוד משמר הגבול: פיקוד משמר הגבול אחראי להגנה על גבולות איראן ולשמירה על הביטחון באזורי הגבול.
- יחידות עלית – הצבא האיראני כולל גם כמה יחידות מיוחדות, ביניהן כוח קודס, שאחראי על לוחמה לא קונבנציונלית ומבצעים מיוחדים, וכוח ההתנגדות בסיג', ארגון מתנדבים חצי-צבאי המעניק תמיכה לצבא.
הצבא האיראני נמצא בפיקודו של המנהיג העליון של איראן ופועל בתיאום הדוק עם משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), שלוחה נפרדת של הצבא עם יכולות ומשימת ייחודיות משלו. למשמרות המהפכה מוטלת המשימה להגן על המהפכה האסלאמית של המדינה ולשמור על ביטחון הפנים.
טנק איראני
צבא איראן פיתח וייצר מספר טנקים, הן ביצור מקומי והן בסיוע מדינות אחרות. אחד הטנקים העיקריים שיוצרו באיראן הוא הזולפיקאר, הנקרא על שם חרבו של עלי, דמות נערצת באיסלאם השיעי.
על פי ההערכות, טנק זולפיקאר – Zulfiqar מבוסס על טנק T-72 מהתקופה הסובייטית, שאיראן רכשה מרוסיה וממדינות אחרות. יש לו אקדח חלק 125 מ"מ, מערכת בקרת אש מתקדמת ושריון תגובתי. הטנק מצויד גם במקלע 12.7 מ"מ ומקלע 7.62 מ"מ להגנה נגד מטוסים.
בנוסף לזולפיקאר, איראן פיתחה גם כלי רכב משוריינים נוספים, כמו הבוראג והראד, המבוססים על השריון הרוסי BMP-2 ו-BTR-60, בהתאמה.
בעלי תפקידים בצבא
ישנם פקידים רבים בצבא האיראני, לכל אחד תפקידים ואחריות ספציפיים משלו. הנה כמה דוגמאות לפקידים בכירים בכוחות המזוינים האירניים:
- האלוף מוחמד באגרי – ראש המטה של הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית של איראן
- האלוף חוסיין סלמי – המפקד העליון של משמרות המהפכה האסלאמית
- תא"ל אמיר חתמי – שר הביטחון והלוגיסטיקה של אמ"ן
- תא"ל מוחמד פקפור – מפקד כוחות היבשה של משמרות המהפכה האסלאמית
- תא"ל אלירזה סבהיפארד – מפקד חיל ההגנה האווירית של חיל האוויר של הרפובליקה האסלאמית של איראן
שימו לב שהצבא האיראני מורכב, ויש עוד הרבה פקידים ומפקדים בעלי אחריות ותפקידים שונים.
משמרות המהפכה באיראן
משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) הוא חטיבה של הצבא האיראני שהוקם לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979. הוא נוצר כדי להגן על המהפכה האסלאמית ולשמור על ביטחון הפנים, והוא פועל באופן עצמאי מהצבא האיראני הסדיר (ארטש).
משמרות המהפכה אחראית על מגוון רחב של פונקציות, כולל לוחמה לא קונבנציונלית, מבצעים מיוחדים, מודיעין וביטחון פנים. יש לה גם תפקיד כלכלי משמעותי באיראן, עם חברות וארגונים רבים המזוהים עם משמרות המהפכה ונשלטים על ידי חבריה.
משמרות המהפכה מנוהלת על ידי המנהיג העליון של איראן ונחשבת לארגון אידיאולוגי ורב השפעה פוליטית במדינה. היא הייתה מעורבת במספר סכסוכים באזור, כולל מלחמת איראן-עיראק של שנות ה-80, מלחמת האזרחים בסוריה והסכסוך בעיראק.
משמרות המהפכה לוקחות חלק משמעותי בדיקוי העם בשנים האחרונות על מנת לשמור על השלטון האיסלאמי באיראן.
משמרות המהפכה התמודדו עם ביקורת וסנקציות מהקהילה הבינלאומית בשל תפקידה בתמיכה בקבוצות מיליטנטיות באזור ומעורבותה בהפרות זכויות אדם באיראן. למרות זאת, משמרות המהפכה נותרו ארגון רב עוצמה ובעל השפעה באיראן ונחשב לשחקן משמעותי באזור.
מי יותר חזקה ישראל או איראן
צבא איראן מול ישראל – לישראל יש צבא מתקדם ביותר והיא נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם מבחינה טכנולוגית. לישראל יש צבא עמיד מאומן היטב, חיל אוויר מתקדם וחיל הים עם צוללות חדישות. לישראל יש גם מערכות מתקדמות להגנה מפני טילים (בזכות עמיר פרץ), לרבות כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. ישראל גם רכשה סיוע צבאי משמעותי ותמיכה מארה"ב.
לאיראן, לעומת זאת, יש צבא גדול יותר אבל עם ציוד וטכנולוגיה פחות מתקדמים. לאיראן יש צבא קבע ומספר לא מבוטל של משמרות המהפכה, שהן יחידות צבאיות מובחרות שהיו מעורבות רבות בסכסוכים ובפעולות החשאיות של המדינה. לאיראן יש גם תוכנית טילים בליסטיים מתקדמת יחסית, לרבות טיל שהאב-3, שטווחו מגיע לכ-1,000 מיילים.
חשוב לציין שכוח צבאי אינו הגורם היחיד שקובע את תוצאות הסכסוך, שכן גם גורמים פוליטיים, כלכליים וחברתיים יכולים למלא תפקיד משמעותי. בסופו של דבר, חשוב למדינות לתעדף דיפלומטיה ופתרונות שלום לסכסוכים, במקום לנקוט בפעולות צבאיות.
לסיכום, כל עוד יש קרע בעם במלחמה הבאה יהיו הרוגים רבים יותר כפי שהצבא מעריך לכן חשוב שהעם ישאר מלוכד והליכוד יפסיק את המהפכה המשפטית.
אז מי יותר חזקה ישראל או איראן – מבחינה צבאית הכוח של הצבא והחוסן של העם יוביל את ישראל לניצחון מול איראן (עדיך לעם ישראל ללא ממשלת הליכוד שנכשלה ב 7 לאוקטובר).