מיתוס הרס"ר

מיתוס הרס"ר בצה"ל נוצר במידה רבה של הומור כדי לבטא את ההווי של הבסיס. הרס"ר יכול להיות רס"ר גדודי, רס"ר יחידה או רס"ר של יחידה עורפית ממש. תפקידו הוא בד"כ לשמור על הסדר ועל הניקיון ולמנוע את הבלאגן בבסיס. הוא מקפיד על תקניות במדים, משמעת החיילים ומטפח את הבסיס.

הקונוטציה המיידית הנוצרת למשמע המילה רס"ר היא: דמות גברית, בעלת שפם וקול רועם. הרס"רים הגדודיים בצה"ל חיקו את מסורת הצבא הבריטי והתהדרו בשפמי ענק, בקולות מהדהדים על מגרש המסדרים ותאוות צחצוח אדירה. וכך נוצר מיתוס הרס"ר:
מורעל צבא אמיתי, עם מדים מצוחצחים, תגלחת חלקה, גומיות בשולי המכנסיים, נעליים הבוהקות מצחצוח פראי הנעשה בהם מדי יום, קשירת שרוכים קרבית, כל שערה מסודרת בקפידה במקומה הנכון, כומתה נצחית בכותפת, חולצה בתוך המכנס המהודק כהלכה בחגורה ובקיצור חלומו של כל שוטר צבאי. מיתוס הרס"ר כולל גם את "הפוזה" המיוחדת: מבט קשוח, הליכה מהירה בצעדים גדולים המועתקת ממגרש המסדרים ובשימוש בתנועת יד מאיימת הנשלחת קדימה מהגוף, כביטוי לסמכותיות.

מיתוס הרסר


הרס"ר נשאר הרס"ר הוא כעין "מנכ"ל של הבסיס". הוא חוגג במיוחד בהכנות לקראת מסדר חשוב או ביקורת של מרכז החיל. הוא מקפיד על הסיוד, הצביעה ואיסוף האשפה ממקומות שונים בבסיס. עובדי הרס"ר זוכים להטבות מסוימות בשל תפקידם וקירבתם לרס"ר: הם הולכים בנעליים נטולות שרוכים, אך חייבים להקפיד על הופעה נאותה ותקנית. הרס"ר זכה לטיפול מקיף בהומור ובפולקלור: בין הבדיחות השונות על הרס"רים נאמר עליו "מקסימום דרגה במינימום שכל". והיו גם כאלה שאמרו על רס"ר ההולך לקורס קצינים כי "שמים לו חותמת על טופס הקורס: חייב לעבור!" . הלגלוג על הרס"רים נובע גם מהנחיתות שבמעמדם. הרס"ר הוא איש קבע, איננו איש מקצוע כמו מכונאי, או משהו דומה לכך, ואף איננו מג"ד עז נפש. הוא נתפס כמי שלא היתה לו ברירה והיה חייב להישאר בצבא כי אין לו מה לעשות באזרחות.

בלהקות הצבאיות הועלו מערכונים שונים אשר שיקפו את דמותו של הרס"ר. מיתוס הרס"ר מצטייר כאדם ששומרים על דיסטאנס ממנו.
אין להתחכם איתו, כי אין לו חוש הומור. הוא אמור להנות רק מהבדיחות של עצמו, הוא קשוח, העברית שלו פשוטה וישירה. הוא מדבר לעניין ואיננו נוטה לברבורים סחור סחור. הוא המחסום האחרון מפני הברדק החוגג בבסיס ועליו גם לשאת באחריות ברגע שיש ברדק כזה. את הרס"ר זוכרים בעיקר עפ"י קטעים מסוימים, אפיזודות, וסיפורי הווי של החבר'ה. הרס"ר לא יהיה אחד מהחבר'ה, יש בו משהו ארכאי והוא מייצג במידה רבה את המסגרות הנושנות ואת החוקים, הכללים והמשמעת בצה"ל.