יום ירושלים האיראני, המכונה גם יום אל-קודס, הוא אירוע שנתי המתרחש באיראן ובמקומות נוספים ברחבי העולם המוסלמי ומעבר לו. האירוע נועד להביע תמיכה בפלסטינים ולהתנגד לשליטת ישראל בירושלים. יום זה הוא סימן להצגת הזיקה העמוקה בין איראן לסוגיית ירושלים ולקונפליקט הישראלי-פלסטיני כולו. במאמר זה, נסקור את הרקע ההיסטורי של יום ירושלים האיראני, את משמעותו, הדרכים בהן הוא מתבצע, וההשלכות שלו על המערב ועל המזרח התיכון.

הרקע ההיסטורי

יום ירושלים האיראני החל להתקיים לאחר המהפכה האיראנית ב-1979, כחלק מהמדיניות החוץ של הרפובליקה האסלאמית החדשה שנקבעה על ידי מנהיגה, אייתולה רוחוללה ח'ומייני. ח'ומייני הכריז על היום האחרון של רמדאן כ"יום ירושלים", במטרה להדגיש את התמיכה בפלסטינים ואת התנגדותו לקיומה של מדינת ישראל. הכרזה זו היוותה חלק ממדיניות רחבה יותר של הפיכת הקונפליקט הפלסטיני למרכזי באג'נדה האיראנית.

משמעות ומטרות

המטרה העיקרית של יום ירושלים היא להביע תמיכה בפלסטינים ולהדגים את הנחישות להיאבק במה שנתפס ככיבוש ישראלי. איראן משתמשת ביום זה ככלי לקידום האידיאולוגיה שלה, להדגיש את התנגדותה למערב ובמיוחד לארצות הברית ולישראל, ולחזק את מעמדה כמנהיגה של העולם המוסלמי במאבק נגד "השטנים הגדולים".

אופן התצוגה והביצוע

יום ירושלים מתבטא בהפגנות רחוב גדולות, נאומים פוליטיים, והפצת תכנים במדיה המסורתית והחברתית. המפגינים, רבים מהם מתנוססים בדגלי פלסטין ובשלטים הקוראים לסיום הכיבוש הישראלי, לעיתים גם שורפים דגלים ישראלים ואמריקאים כסימן להתנגדותם. האירועים מאורגנים וממומנים על ידי הממשל האיראני והם משדרים הודעה ברורה של אחדות מוסלמית נגד ישראל.

ההשלכות על המערב ועל המזרח התיכון

יום ירושלים משמש כאמצעי לאיראן לשמר ולהעצים את השפעתה במזרח התיכון, תוך קידום הפרויקט הש

יעי וההתנגדות להשפעה המערבית באזור. האירוע גורר ביקורת ודאגה בקרב מדינות המערב ובייחוד אצל ישראל, שרואה בו הפגנה של איום ושל חרם פוליטי-דיפלומטי.

כמו כן, יום ירושלים מעמיק את הפילוג בעולם הערבי והמוסלמי, בין מדינות וזרמים התומכים באיראן ובפלסטינים לבין אלה המחפשים דרכי פשרה ושיתוף פעולה עם המערב ואף עם ישראל.

מסקנה

יום ירושלים האיראני הוא אירוע עם השלכות רחבות היקף על המדיניות הבינלאומית, על היחסים בין המערב למזרח התיכון ובתוך העולם המוסלמי עצמו. הוא משקף את האידיאולוגיה האיראנית ומשמש ככלי בידי הרפובליקה האסלאמית לקדם את מטרותיה הגאופוליטיות והדתיות. במקביל, יום זה מעורר דיון ומחלוקת עמוקים בקרב הקהילה הבינלאומית לגבי דרכי הפעולה הנכונות להשגת שלום ויציבות במזרח התיכון.